זהו אחד הרגעים המפחידים והקשים לנו ביותר: הפעם הראשונה שבה אנו משאירים את הילד בידי אדם זר, והולכים לפגוש את חיינו האחרים, בדרך כלל – בעולם העבודה. אצל חלק מן האמהות נתפס הרגע הזה כחוויה של נטישה וכמעט כ"מעשה פלילי". אני מכירה יותר מאם אחת שאחרי שראיינה עשרות מטפלות, מכל המינים והצבעים, החליטה "להישאר עוד קצת בבית" כדי להימנע מהחוויה המפחידה.
מצד שני, אימהות שחפצות לחזור לעבודה מוצאות עצמן מתמודדות לא רק עם הפחדים הפנימיים, אלא גם עם הקולות הביקורתיים מבחוץ: לעתים בן הזוג (שחזר לעבודתו כבר מזמן), משמש כפרקליט הבלתי נלאה של הפחד ומעודד את האם להישאר בבית. לפעמים אלה הסבתות, שמשגרות משפטים כמו : "הוא עוד נורא קטן... מישהי אחרת לא תדע איך לתת לו את הבקבוק בדיוק כמו שהוא אוהב.., אני נשארתי איתך בבית זמן ארוך יותר....".
הקולות הללו נדבקים כמו מגנט אל הסיפורים המזעזעים שפורסמו בעיתונות בהרחבה בשנים האחרונות: על מטפלות מתעללות, מטפלות שעשו דברים איומים, והורים שחוו את הפחדים מתממשים – ושאנחנו מתלבטים בעניין המטפלת – אנחנו שוכחים שמרבית המטפלות אמינות וטובות ורק אחוז קטן מאד נמצא מזיק. אנחנו מוצפים בחששות – ובצדק: אם, חס וחלילה, המטפלת הלא מתאימה או המזיקה היא המטפלת של הילד שלנו – עבורנו זהו מאה אחוז נזק.
אז מה אפשר לעשות?
שלב ההחלטה
חשוב לקבל החלטה שלמה, שלוקחת בחשבון את מגוון השיקולים המשפחתיים, ברמה הרגשית והכלכלית.
בין השאלות שכדאי לבדוק:
- בן כמה התינוק שלכם, ולכמה זמן אתם מעוניינים בשירותי המטפלת? זו אחת השאלות המשמעותיות. אם תינוקכם קטן, בערך עד גיל שמונה חודשים, קשיי הפרידה יהיו יחסית קטנים יותר עבורו, (כמובן לא עבורכם), ויש לו יכולת (בהתאם למאפייני הטמפרמנט שלו) להסתגל בצורה חלקה ומהירה יותר למטפלת המתאימה לו ולהפוך אותה לדמות מוכרת ובטוחה. בסביבות גיל שמונה – עשרה חודשים מבשיל מנגנון של היקשרות אצל התינוק, ואז מופיעים גם פחדי נטישה, חרדות זרים ועוד. מנגנונים אלה מוסיפים קושי ומאריכים במידת מה את זמן ההסתגלות לפרידה וההתקשרות החדשה. כלומר: אם תינוקכם בן עשרה חודשים, ואתם שוקלים לשכור מטפלת לארבעה-ששה חודשים, אולי כדאי לשקול שוב – ההסתגלות לא תהיה פשוטה, וגם הזמן קצר יחסית.
- מהי העלות הצפויה של שכירת מטפלת? כדאי לברר בסביבת מגוריכם כמה נהוג לשלם למטפלת. על כך יש להוסיף תשלום דמי ביטוח לאומי וחופשה. שימו לב לתקציב המשפחתי הכולל, להוצאות נוספות שנכנסות לשנה הראשונה לחיים ובדקו מראש האם העלות הצפויה מתאימה לשיקולכם. נסו לא להיקלע למצב בו אתם שוכרים את שירותיה של מטפלת, התינוק שלכם עובר את כל קשיי ההסתגלות – ולאחר זמן קצר אתם מגלים שהעניין הכלכלי מעל ליכולתכם ואתם נאלצים לפטר את המטפלת : התינוק שלכם עובר תהליך של הסתגלות-קשר-פרידה צפופים למדי – ויש לשער שייאלץ לעבור תהליך חדש של הסתגלות לאיזה שהוא הסדר חדש. עשו הכול כדי שהתינוק לא יעבור את התהליך המיותר הזה.
- מהן העמדות של כל אחד מבני הזוג? חשוב לעשות תיאום ציפיות ביניכם עוד לפני שמתחילים בתהליך האיתור של המטפלת ולאחר שמחליטים על העסקת מטפלת מסוימת: ממה כל אחד חושש? מה יעזור לכל אחד מכם כדי להתמודד עם החששות? כיצד אתם יכולים לעזור זה לזה? אם אתם מתקשים לעשות זאת לבד, מומלץ מאד לפנות לייעוץ. פגישת יעוץ ממוקדת אחת או שתיים תאפשרנה לכם להגיע להחלטה מתואמת והרמונית ולעבור את כל התהליך (אתם וגם התינוק שלכם) בצורה טובה.
שלב הראיון
- החליטו מראש מהם הדברים החשובים לכם ביותר ועל מה תהיו מוכנים להתפשר. זיכרו כי אין הורה מושלם – ובמקביל: אין גם מטפלת מושלמת. יחד עם זאת: הערכים החשובים לכם ביותר צריכים להתקיים. מומלץ להכין רשימה כתובה מראש עוד לפני הראיון.
- חשוב מאד: לקבל המלצות ממספר מעסיקים קודמים. רצוי מאד לקבל המלצות (לפחות המלצה אחת) מאנשים שמוכרים לכם ושאתם סומכים על שיקול דעתם ומזדהים עם ערכי היסוד שלהם בגידול ילדים. מהם תוכלו חוות דעת על המטפלת המועמדת, לשמוע פרטי-פרטים, לשאול שאלות ולדעת שאתם מקבלים מידע אמין. אם אינכם מכירים אותם – נסו לשוחח איתם ארוכות (כדאי להיפגש אישית בביתם של הממליצים!!!) ולהתרשם.
- שימו לב לדעות קדומות... לכולנו יש סטריאוטיפים ודעות קדומות. כאשר מראיינים – דעות אלה עלולות להכשיל אותנו. לדוגמא: האם מטפלת בעלת ניסיון של עשרות שנים הינה בהכרח המטפלת המתאימה לכם והטובה ביותר? האם בהכרח היא מטפלת שחוקה ואיננה מתאימה? האם מטפלת צעירה שמאחוריה רק שלוש שנות ניסיון היא בהכרח "לא בוגרת" ולא תדע מה לעשות? האם כל אם היא מטפלת מנוסה? האם גבר איננו מתאים לטפל בילדים? האם מישהי שאיננה אם איננה מתאימה לטפל בילדים? שאלו את עצמכם את כל השאלות הללו בניסיון לחשוב על המועמדת שמולכם – ולא על הגדרתה הסטריאוטיפית והנגועה בדעות קדומות.
- הכינו שאלות מראש (חשוב מאד!) אבל אל תיצמדו אליהן בכוח. אינטואיציה, וניהול שיחה ספונטאנית מגלים גם הם הרבה. שילוב של השניים (שאלות מתוכננות וניהול שיחה זורמת וטבעית) מניבים את ההתרשמות הטובה ביותר.
- חשוב לברר פרטים טכניים: לכמה זמן היא יכולה להישאר אצלכם (משך התקופה, גמישות בשעות עבודה, מחויבויות קודמות של המטפלת)? מה קורה אם אתם מאחרים לחזור? איך היא מגיעה (תחבורה ציבורית עלולה להיות בעייתית בלוחות זמנים) ועוד.
שלב הקבלה
- התרשמתם? בדקתם? החלטתם? סימכו על עצמכם. זה בסדר. אל תגררו את התהליך וההתלבטות בלי סוף.
- אתם מודאגים? אינכם שלמים עם החלטתם? אל תעסיקו את המטפלת. העסקת מטפלת שאינכם סומכים עליה קשה לכם ומעבירה מסר בעייתי מאד (גם אם איננו גלוי – הוא עובר באופן סמוי) לתינוק שלכם. אמנם יש פתרונות טכניים וחיצוניים: חוקרים פרטיים שמתמחים במעקב אחרי מטפלות ושיטות ביתיות לעקוב אחרי המטפלת- אבל הכלל החשוב הוא לשכור את שירותיה של מי שאמינה עליכם ולעשות את עבודת הבדיקה והחקירה היסודית מאד לפני העסקתה ולא לאחריה.
- יש גם סוכנויות שונות שמתמחות בהשמת מטפלות. אם לא מצאתם מטפלת בכוחות עצמכם - אפשר לפנות לסוכנות כזו, ולקבל התאמה עם "אסמכתא". גם אז – חשוב לא לוותר על כל שיקולי הדעת שלכם, לראיין, לבדוק המלצות, לשוחח עם הממליצים ארוכות וכו'.
- כדאי לסכם בכתב עם המטפלת את תנאי העסקתה.
- תנו לה להרגיש בבית. שימו מראש גבולות במקומות החשובים לכם. היו נדיבים ואדיבים, אבל לא "סחבקים". היא מועסקת על ידכם, אתם המעסיקים שלה, היא מטפלת בילד שלכם, היא מסתובבת בבית שלכם: עשו את התמהיל הנכון.
- פנו לעצמכם זמן לשילוב המטפלת בביתכם ולהיכרות שלה עם תינוקכם, הישארו איתה בימים הראשונים (לא. אינני יכולה לנקוב במספר ימים מומלץ. כל ילד ומה שמתאים לו.), למדו אותה להתמודד עם התינוק שלכם, עיזרו לה, תנו לה טיפים, קחו בחשבון שגם היא מתוחה ונרגשת, גם היא צריכה "ללמוד" את התינוק שלכם ואת המטלות ולהסתגל למצב חדש כפי שהתינוק צריך "ללמוד" אותה ולהסתגל אליה ולפרידה החלקית מכם.
- הביטו בילד שלכם, ראו את תגובותיו, המשיכו להיות ערניים לתגובותיו ולהתנהגותו (זהו תהליך מתמשך מכל בחינה שהיא ואין לו רגע סיום....!!) – הוא המדד החשוב מכל.
בהצלחה!