אושר גדול, חרדות גדולות לא פחות, מחשבות, רצונות מוזרים, מחושים שמכבידים, רגישות רבה לכל דבר כמעט... כן, כן, את ללא ספק בהריון. יש נשים שאוהבות כל יום, כל שינוי, כל תחושה, ואחרות רק מחכות שהתקופה הזו כבר תיגמר. ועל הקשת שבין שני הקצוות נמצאות הרוב, עם רגשות מעורבים, פחדים מהולים בהתרגשות והמון סימני שאלה. כך או כך, יש מקום לכולן. כל הריון הוא עולם שלם ומיוחד בפני עצמו ואין אחד הזהה למשנהו. בכל זאת, כדי לעשות קצת סדר, ליקטנו כאן למענך תשובות, עצות וטיפים, העוסקים בהיבטים שונים הקשורים להריון : את, בן זוגך, ילדייך הגדולים והעובר הגדל ברחמך.
הגשר אל האימהות
אחת התופעות המוכרות ביותר בקרב נשים הרות, במיוחד מהשליש השני ואילך, היא הקינון. הקינון, מלשון קן, בא לידי ביטוי בצורות ובעוצמות שונות, אך עיקרו אחד: להכין את הקן, את הבית, לקראת התינוק. יש נשים המוצאות את עצמן בונות רשימת קניות ללידה, דנות בה שוב ושוב, עורכות סקרי שוק; אחרות עוסקות בסידור ובארגון הבית, לאו דווקא בחדרי הילדים - פינוי חפצים שאין בהם צורך, צביעה, סידור שונה של הרהיטים וכן הלאה. מסתבר שזוהי תופעה ידועה ומוכרת, אפילו מההיבט ההורמונלי. גם הנקבות בטבע, אגב, עוסקות בכך באופן רשמי לפני לידת צאצאיהן: הן בונות קן, מכינות פינה חמה או מתרחקות מהעדר. במילים אחרות, זהו יצר בריא, טבעי ונורמלי שאין לחשוש ממנו, אלא להיפך, לקבל אותו באהבה. את עומדת להיות אמא, חייך עומדים להשתנות מהקצה אל הקצה, וזו
דרכו של הטבע להכין אותך לכך. התארגנות נכונה מבעוד מועד תחסוך לך לא מעט "כאב ראש" אחר-כך...
ההריון כחוויה זוגית משותפת
שותפך להריון ומי שעומד להיות אב ילדך הוא דמות משמעותית וחשובה בתהליך הצפוי לכם. למעשה, אנשי מקצוע רבים טוענים, כי רמת המעורבות שלו במהלך ההריון תקבע לא מעט את רמת המעורבות שלו כאב טרי, במיוחד בחודשים הראשונים. קחי בחשבון, שאמנם הרוב עובר עלייך - מבחינה פיזית ונפשית כאחד - אבל גם הוא עובר תהליכים שעשויים להיות חדשים ולא פשוטים עבורו. גברים רבים עוסקים בשאלה כיצד יתפקדו כאבות וחוששים מכך. יש גם כאלה העורכים בחינה מחודשת למערכת היחסים שלהם עם אביהם ודרכה הם מנסים לבנות לעצמם את דמות האב שהם רוצים להיות.
גם מערכת היחסים עם בת הזוג הופכת למורכבת יותר משום שנכנסים אליה מרכיבים שאולי לא היו בה קודם: הוא רוצה להיות שם בשבילך, לענות על צרכייך ולסייע היכן שיוכל, אך לא תמיד ברור לו כיצד לעשות זאת. כך או אחרת, ההריון הוא חוויה משותפת לשניכם שכדאי לעבור אותה יחד, בקשיים, בתקוות, בחששות וכמובן גם ברגעים הקסומים.
הדרך הטובה ביותר ליצור את תחושת השיתוף ולהפוך את ההריון לחוויה זוגית חיובית (גם אם לא מדובר בהריון ראשון) היא קודם כל... לשתף: ללכת יחד לבדיקות האולטרא-סאונד, לפגישות עם הרופא המטפל, לבחור יחד את הריהוט לחדר התינוק, להשתתף יחד בקורס הכנה ללידה, לתת לו להרגיש את העובר, והחשוב מכל - לדבר. לדבר על הכל: על התחושות, הציפיות, הפחדים וההתרגשויות. אל תתני לו להבין לבד מה את צריכה. זה בדרך כלל לא עובד, וזה גם לא יעבוד עכשיו.
הילדים שבבית - גם הם בתמונה
אם בבית מחכים ילדים נוספים להצטרפותו של אח או אחות חדשים, לא משנה כמעט מהו גילם, הם בכל מקרה ראויים להכנה, ובוודאי חשים או מבינים שמשהו עומד להתרחש. את ההכנה ואת מועדה חשוב להתאים לגיל הילדים: עם פעוטות עד גיל שנתיים כדאי לדבר על כך קרוב למועד הלידה, ועם ילדים גדולים יותר אפשר להתחיל כאשר ההריון ניכר לעין ולאחר שרוב הבדיקות המשמעותיות כבר מאחוריכם.
קחו בחשבון שלילדים קשה לתפוס את הרעיון שלאמא גדל תינוק בבטן, אבל קל יותר להבין זאת כשרואים בטן ומרגישים משהו זז בפנים. חשוב שתבהירו להם שמדובר במאורע משמח שרציתם בו מאוד, אך גם להדגיש שמקומם במשפחה לא ייפגע. חשוב גם לא לבנות ציפיות גבוהות מדי ("תוכלו לשחק יחד"), משום שעד שהן יתממשו ייקח די הרבה זמן. שימו לב שאתם "מטפטפים" את המידע בעדינות ולא מגזימים עם הדיבורים וההכנות, בכדי לא ליצור אצל הילדים תחושה שחייהם עומדים בפני מהפכה. מאותה סיבה, כדאי דווקא עכשיו להיצמד עד כמה שניתן לשגרה המוכרת. תגובתם של ילדיכם לבשורה, בין אם הם מפגינים אדישות או שמחה, אינה מעידה בהכרח על תגובתם ברגע האמת. חשוב שתתנו להם להחצין את רגשותיהם באשר הם, כדי שיידעו שגם אם הם מקנאים, פוחדים או כועסים - הם עדיין אהובים ורצויים. כשמועד הלידה מתקרב, חשוב להסביר לילדים מה בדיוק עומד לקרות כאשר אמא ואבא ייסעו לבית היולדות - היכן יישארו, מי יהיה איתם ומתי יוכלו לבקר את אמא.