בחצי השנה השנייה לחייו עובר התינוק התפתחות דרמטית : מתינוק פסיבי יחסית, התלוי לגמרי בהוריו, הוא הופך לפעיל וסקרן. לומד לבטא את רצונו בדרך לא מילולית ולגרום לכם להבינו. יכולת הניידות שלו מתפתחת ומחייבת אתכם להיכנס ל"כוננות בטיחות" מוגברת בבית.

מוטוריקה גסה: התפתחות יכולת הניידות
בגיל 6-12 חודשים: מרבית בני ה- 6 חודשים נשענים בבטחה על ידיהם , מרימים ראש זקוף ומתהפכים לשני הצדדים. ההתפתחויות החשובות בחצי השנה הבאה יהיו: ישיבה ללא תמיכה וזחילה. תינוקות רבים יעמדו לקראת גיל שנה, והמקדימים – יתחילו ללכת. התפתחות יכולת הניידות מגבירה את תחושת העצמאות של תינוקכם, היכול עכשיו להגיע למחוז חפצו בעצמו, ואינו תלוי במבוגר.

זחילה
למה התינוק זוחל? קודם כל כי טבוע בו הדחף להתקדם ולשפר את השליטה בגופו. ושנית – הרצון להגיע לחפץ אטרקטיבי שהוא רואה. יכולת זו, שסימניה הראשונים בגיל 6-5 חודשים – מגיעה לשיאה בערך בגיל 10-9 חודשים. עד שיגיעו לזחילה אמיתית (על ארבע), מפתחים התינוקות טכניקות התקדמות מגוונות: התגלגלות, שימוש בסנטר כ"יתד", זחילה אחורה על הגחון. . . עקבו אחרי טכניקות הזחילה של תינוקכם, מובטח לכם עניין ואף שעשוע.

צעצועים לעידוד זחילה: העיקרון הוא: להשתמש ברצון שלו להגיע לחפץ מסויים. אפשר להניח לפניו, לא רחוק מדי, צעצוע או חפץ שהוא אוהב. אפשר לתת לו לשחק בצעצוע שמתגלגל תוך כדי משחק. חשוב שלא יתגלגל מהר מדי, כדי לא לגרום לו לוותר.

ישיבה והליכה
כדי שתינוק יוכל לשבת ללא תמיכה – צריכים שרירי הגב העליון להתחזק דיים, ועליו למצוא את נקודת שיווי המשקל המרכזית שלו, כדי שלא ייפול לצדדים. יכולת זו מתרחשת בד"כ סביב גיל 10-8 חודשים. הישיבה (עם או בלי תמיכה), מאפשרת לשתי הידיים להתפנות לחקירה ומשחק.

עמידה וראשית הליכה 
רב התינוקות נעמדים עד גיל שנה. העמידה מאפשרת להם לראות את העולם מזווית חדשה ומעניינת, תגלית המגבירה את הדחף לתרגל ולבסס את העמידה. ואז, כשהם עומדים ונתמכים בשולחן, למשל, עולה מהם הרצון לנוע לצדדים – מצב הדורש יכולת להעביר משקל מרגל לרגל. פעולה זו משמשת הכנה לשלב הבא – הליכה. רב בני השנה מגיעים להליכה עצמאית בסביבות גיל 16-12 חודשים. בשלב הראשון הילד מרוכז כולו בהליכה. בהמשך יוכל ללכת, לעצור, להתכופף, לגרור או לדחוף צעצוע. בנוסף, לומד הפעוט לטפס על מדרגות, ולאחר שלמד לשבת באופן יציב – יהנה להתנדנד על סוס הנדנדה או לשבת ולדחוף את הבימבה שלו.

צעצועים לעידוד ההליכה: בשלב שבו לומד הילד ללכת – הליכוני דחיפה (הליכונים שהילד דוחף כדי ללכת), כשהולך יציב – בימבה (אוטו הליכון), מוט דחיפה, צעצועי גרירה, עגלת קוביות, עגלת בובות.

מוטוריקה עדינה – השליטה על הידיים
בגיל 6-12 חודשים: התיאום המשתפר בין העין ליד, והשליטה הגוברת באצבעות כף היד, עם הסקרנות הטבועה בו – גורמת לתינוק להפוך לחקרן בלתי נלאה. כל צעצוע או חפץ שתניחו בידיו – יסקרן אותו, והוא יבדוק אותו מכל צדדיו. אבל הבדיקה הראשונה תעשה . . . דרך הפה. אחר כך הוא ימשש אותו, יטלטל, ילחץ, ימשוך וינסה לגלות את תכונותיו.

בגיל 6-9 חודשים: לומד התינוק להשתמש בכף היד בנפרד מהזרוע, מצליח להעביר חפץ מיד ליד, או להחזיק חפץ בכל יד ולהקיש אחד בשני. יוכל להצביע באצבע המורה על חפץ. בסביבות 8-9 חודשים לומד לשמוט ולשחרר חפצים באופן מכוון, ונהנה להשליך חפצים, לשמוע את קול הנפילה ולגרום לאימא להתכופף. . .

בגיל 9-12 חודשים: מתחיל להשתמש בכל אצבע בנפרד: ללחוץ על כפתורים, לאחוז חפצים ב"אחיזת צבת" (תפיסת חפץ עם שתי אצבעות – האגודל והאצבע המורה בלבד). מעתה , כל פירור שנמצא במקרה על הרצפה יהווה אובייקט מעניין לתרגול. אחיזה חשובה זו תשמש אותו לפעולות עדינות נוספות, כמו הפיכת דף בודד בספר, השחלת חרוז ובהמשך לכתיבה וציור.

צעצועים לעידוד מוטוריקה עדינה: עד גיל 9 חודשים: צעצועים מחומרים ומרקמים שונים (בדים , פלסטיק ועץ) – לחקור דרך הפה. פעלולונים עם הפעלות פשוטות שמספקים פידבק אטרקטיבי (צלילים, למשל), צעצועים קטנים שאפשר להרים בשתי הידיים, כמו לבני בנייה בסיסיות.

בגיל 9-12 חודשים: פעלולונים מסוגים שונים, צעצועים עם לחצנים, מיכלים עם מכסה שאפשר לפתוח, כלי נגינה פשוטים, מגדל כוסות (יודע ונהנה רק ל"הרוס"), מגדל טבעות (יודע רק להוריד).

כדאי לדעת! התינוק מכניס כל דבר לפה - כיוון שהפה הוא האזור המפותח ביותר מבחינה עצבית. בדרך זו הוא יכול ללמוד בצורה הטובה ביותר על תכונות החפץ שבידו: גודל,צורה, מרקם. להבין מה זה "חלק" לעומת "מחוספס", "צר" לעומת "רחב". . . תופעה זו דומיננטית עד גיל שנה לערך ואז מתחילה לדעוך.

לחלק ב' של המאמר