בחצי השנה השנייה לחייו עובר התינוק התפתחות דרמטית: מתינוק פסיבי יחסית, התלוי לגמרי בהוריו, הוא הופך לפעיל וסקרן. לומד לבטא את רצונו בדרך לא מילולית ולגרום לכם להבינו. יכולת הניידות שלו מתפתחת ומחייבת אתכם להיכנס ל"כוננות בטיחות" בבית.

התפתחות שכלית (קוגניטיבית)
מספר תהליכים קוגנטיים מתרחשים בתקופה זו:
למידה בדרך של התנסות – התינוק לומד. הוא לומד בלי הרף. אך בעוד המבוגר מסוגל ללמוד בדרך של הסקת מסקנות, ללא צורך בהתנסות פיזית, התינוק אינו מסוגל לכך. דרך הלמידה שלו היא בדרך של התנסות. למשל, רק אם יזיז ויחקור בידיו ובפיו צעצוע חלק או מחוספס – יוכל לדעת כי הוא כזה. לאחר גיל שנה עיקר הלמידה עוברת להתנסות דרך הידיים, ובהמשך ללמידה בדרך של הסקת מסקנות (פירוט בהמשך).

פעולה/תוצאה -  התינוק מתחיל להבין כי יש בעולם חוקיות. תחילתה של הבנה זו, בהבנת הקשר בין פעולה לתוצאה. התינוק מתחיל להבין, כי בכל פעם שהוא לוחץ על כפתור, נשמע צפצוף או כשהוא מושך בחוט, מסתובב גלגל. ההצלחות גורמות לו להבין, שהוא זה הגורם לתוצאה ומעודדות את הסקרנות הטבעית שלו. כך, הופך בן ה-10 חודשים לנסיין קטן, הבודק וחוקר כל צעצוע או חפץ שהגיע לידיו.

רכישת מושגים
החל מגיל שנה לערך, מתחיל הפעוט להתייחס לתכונות של חפצים, ולשים לב לדמיון ולשוני ביניהם, (למשל: צבע או צורה). לכן חשוב להתייחס אל החפצים שסביבו תוך התייחסות לממדים אלה.למשל, "הנה קובייה כחולה..." "זה ריבוע".

צעצועים מתאימים: פאזלים בסיסיים שעוסקים בצבע או בצורה, צעצועים מסוג "התאמת צורה".

קביעות האובייקט ("קוקו")
הזיכרון המתפתח מאפשר לתינוק להתחיל להבין, שחפצים ואנשים ממשיכים להתקיים גם כשהוא לא רואה אותם. הם נעלמים ומופיעים שוב. יכולת זו מכונה: קביעות האובייקט. להבנה זו יש גם משמעות רגשית: התינוק מתחיל להבין שגם כשהוא לא רואה את אימא, היא ממשיכה להתקיים ותופיע שוב. הבנה מלאה של הנושא תושג רק , בערך בגיל שנתיים. בשנה הקרובה ובמיוחד בחצי שנה הקרובה מרבה התינוק לתרגל תופעה זו, ולכן נהנה מאוד מתרגול חוזר ונשנה של העלמות / הופעת חפצים – משחקי ה"קוקו" השונים.

צעצועים מתאימים: צעצועים עם אלמנטים של הופעה והעלמות, כמו קוביות שנעלמות בתוך קופסה, צעצועים מסוג "חיות קופצות" קופסאות עם מכסה שניתן "להחביא" בתוכן חפצים וכו'.

אובייקט מעבר
("רותי סמרטוטי") בתקופה זו, שבה מתחזקת ההיקשרות להורים מתקשים תינוקות רבים להיפרד מאמא, בעיקר בלילה (או במצבי פרידה אחרים). הם זקוקים לחום ולרוך שלה, כדי להירגע או להירדם. במקרים רבים, הפיתרון הוא באימוץ חפץ כלשהו, בד"כ עשויי מבד, רך ונעים למגע. חפץ זה מייצג עבורם את האיכויות האימהיות, ומהווה תחליף חלקי לאם האמיתית. וכך, מצוידים ב"קצת אמא" – הם מאפשרים לה לצאת מהחדר ולהירדם. במקרים רבים חייבים לקחת חפץ זה לכל מקום אליו הולכים עם התינוק.

צעצועים מתאימים – לא ניתן לנבא איזה חפץ נבחר ל"אובייקט המעבר". גם לא כל הילדים זקוקים לכך. בד"כ הוא יהיה צעצוע מבד רך ונעים, בובה רכה בצבעים מרגיעים וכו'.

הקשבה ודיבור
בגיל 6-9 חודשים: מתחיל להשתמש בשפה כאחד האמצעים להשגת מטרותיו. מנהל שיחות "קשקוש" ממושכות עם מבוגרים. משמיע צליל, ממתין עד שמקשיבים לו ועונה. רוב הצלילים בעלי הברה אחת. הקולות והצלילים שהוא משמיע ברורים יותר ומכוונים: "אימי", "איה", "דאדא".

בגיל 9-12 חודשים: בד"כ מופיעה המילה הראשונה. "דיבור" נעשה מורכב יותר, וכולל שורה ארוכה של הברות. הוא מתחיל להטות ולשנות את הדגש (משמיע צלילים דמויי שאלות, קריאות וכו'). מתחיל לקשר בין הצלילים למקור (למשל, לקשור בין נביחה וכלב), ומתחיל להשתמש בצליל קבוע כשהוא מתייחס לחפץ מסוים. בד"כ מופיעה המילה הראשונה.

מהי מילה?  למילה תחשב הברה או הברות שהילד מצמיד באופן עקבי לחפץ מסוים. למשל 'דור' לכדור.

לסיכום,
בתקופה זו, שבה רוכש הילד את יכולת הניידות. מונע ע"י תחושת העצמאות החדשה, הוא מתרחק כדי לחקור את סביבתו, אך מקפיד להישאר בטווח ראייה מהוריו, שומר על מרחק בטוח מהם. במקביל, מתפתחת הבנתו שביכולתו לגרום לדברים לקרות (פעולה/תוצאה) – כל אלה מביאים לסקרנות פעילה. התינוק הפעלתן זוחל בכל הבית, חוקר את כל חדריו ופינותיו. בהמשך, הולך, מטפס, רץ . . . פעלתנות שגורמת במקרים רבים, לקושי להתרכז למשך יותר ממספר דקות בצעצוע אחד, ומכריח אתכם, ההורים, למצוא דרכים יצירתיות יותר להעסיקו.

לחלק א' של המאמר