אנחנו מצפים להם בכיליון עיניים, מכינים עבורם עולם ומלואו, אוהבים אותם כמו שמעולם לא אהבנו, מגינים עליהם כאריות על גוריהם מול כל קושי, משקיעים בהם את כל מה שאפשר ואת כל מה שידנו משגת, ודואגים, דואגים להם כל-כך. כל יום, כל רגע. כי ככה זה עם ילדים. מהרגע שהתואר "הורים" מצטרף לזֵהות שלנו, אנחנו מבינים, ובעיקר מרגישים, שלנצח יהיה לנו בראש עוד מישהו, עוד כמה, לדאוג להם, לחשוב עליהם ולוודא שהכול איתם בסדר. ולא, לא ניכנס לשאלת המינונים וסף החרדה, כי "בגדול' זה קורה לכולנו - למי יותר ולמי פחות.

אבל אז מכים בנו הנתונים, המספרים והעובדות, ואנחנו עומדים מול המידע המצמרר ולא מבינים כיצד ייתכן ש: בכל שנה מאבדים את חייהם כ-200 תינוקות וילדים כתוצאה מתאונות. את חדרי המיון בישראל פוקדים מדי שנה כ-187 אלף תינוקות וילדים שנפגעו כתוצאה מפגיעה לא מכוונת, כאשר 20 אלף מתוכם יישארו מאושפזים בבית-
החולים ורבים ייוותרו פגועים או נכים לכל חייהם. והנתון הכואב מכל אולי, הוא שהיה ניתן למנוע 95% מהתאונות הללו.
מרבית הפגיעות בילדים מתרחשות בבית או בסביבתו (בגינה, בגן, בבית-הספר, בשעות הפנאי, בדרכים). מנתוני ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים עולה, כי הסיבות המובילות לאשפוז ילדים הן : נפילות (39% בקירוב), תאונות דרכים (13% בקירוב), הרעלות שונות  (9% בקירוב) וכוויות (6% בקירוב). הבית, כך עולה מהנתונים, הוא המקום המּועד ביותר לפורענות, משום שבו מתרחשות מרבית הפגיעות (38% בקירוב). במקום השני ברשימה נמצאים הכביש והרחוב (30% בקירוב), ובמקום השלישי מוסדות החינוך השונים (6% בקירוב). 
מרבית התאונות בבית מתרחשות בשעות אחר-הצהריים המאוחרות והערב המוקדמות, כאשר אנחנו ממהרים יותר, עסוקים וטרודים ועלולים פשוט – לא לשים לב. אז נכון שכולנו עושים טעויות, ונכון גם שלא ניתן להיות מחוסנים נגד כל התאונות האפשריות כל הזמן. ובעיקר נכון, שחיים בצִלו של פחד מתמיד שמא יקרה הנורא מכל,  אינם חיים נעימים. הפתרון (גם אם הוא פתרון חלקי), נמצא ביכולתנו לצמצם במידה ניכרת את היקף הסיכונים. איך? בבקשה... לפניכם תיאור המקומות שבהם טמונה סכנה לתאונות והאמצעים שיש לנקוט למניעתן.

בטיחות במטבח
המטבח הוא אחד המקומות המסוכנים בבית מבחינת פוטנציאל הפגיעות בילדים. זהו מוקד הפעילות המרכזי בבית, אך רבים מהסיכונים נמצאים בדיוק שם: מזון שעלול לגרום לחנק, אש ונוזלים רותחים שעלולים לגרום לכוויות, חפצים חדים שעלולים לגרום לפציעה, חומרי ניקוי ותרופות שעלולים לגרום להרעלות.
• בזמן הבישול רצוי להשתמש בלהבות האחוריות של הכיריים. יש להקפיד שידיות הסיר/המחבת ייפנו פנימה.
• אין להשאיר כלים חמים, סירים עם אוכל, או נוזלים חמים על הרצפה, בקצה השולחן או בטווח השגתו של ילד.
• יש להתקין גלאי עשן בבית ולוודא שהוא תקין.
• בזמן שמחזיקים ילד על הידיים, אין להחזיק ביד משקה חם או תבשיל. תנועה לא צפויה עלולה להסתיים בכווייה.
• לפני האכלת ילדכם, יש לוודא שהמזון אינו חם מידי. לאחר חימום מזון במיקרוגל, חשוב לערבב ולטעום לפני שמגישים.
• קצרו את חוט החשמל של הקומקום החשמלי והרחיקו אותו מקצה השיש, כדי למנוע אפשרות של משיכה.
• אין להגיש לילדים מתחת לגיל 5 מאכלים קטנים, דביקים, עגולים, חלקים או קשים: פיצוחים, צימוקים, סוכריות קשות וכו’.
• נקניקיות יש לחתוך לאורכן או לרסק; ענבים יש לחצות; בשר, פירות וירקות קשים יש לחתוך לחתיכות קטנות.
• בזמן האוכל יש להקפיד להושיב את הילד ליד השולחן. כשהוא רץ ומשחק בזמן שהאוכל נמצא בפיו, ישנה סכנת חנק.
• תרופות, חומרי ניקוי וחומרי הדברה יש לאחסן במקום גבוה או נעול, הרחק מטווח השגתם של ילדים. אותו כלל תקף גם לגבי גפרורים וחפצים חדים.
• אין לאחסן חומרי ניקוי בבקבוקי שתייה, או במיכלים שאינם מיועדים לכך. מומלץ לקנותם באריזות חסינות לפתיחה לילדים.

חדר האמבטיה
טביעה, כווייה, החלקה והרעלה הן הסכנות העיקריות לילדים בחדר האמבטיה. הטביעה מתרחשת במהירות ובדממה. לרוב, בעת טביעה לא שומעים בכי או צעקות מצוקה. טביעה יכולה לקרות בתוך שניות, גם בגובה מים של סנטימטרים אחדים בלבד, והיא מתרחשת בדרך-כלל בהיעדר השגחה, ואפילו בעת הפוגה קצרה בהשגחה. שימו לב: איבוד הכרה מתרחש בתוך 2 דקות, ואילו נזק מוחי בלתי הפיך בתוך 4-6 דקות. ילדים עד גיל חמש שנים זקוקים להשגחה צמודה בעת הרחצה באמבטיה. מגיל חמש עד תשע אפשר להסתפק בהשגחה רופפת יותר, אך יש לשמור איתם על קשר עין.
• לפני ובעת הרחצה באמבטיה יש לבדוק את חום המים.
• מומלץ להתקין תרמוסטט לדוד המים החמים, כך שהטמפרטורה המקסימלית לא תעלה על 52-49 מעלות צלזיוס.
• מגע עם מים בחום של 60 מעלות צלזיוס יגרום לילדים קטנים כוויות קשות מדרגה 2-3 בתוך חמש שניות, ואילו מגע עם מים בחום של 50 מעלות צלזיוס יגרום לכוויות בתוך חמש דקות.
• יש לרוקן ממים כל מיכל לאחר השימוש בו (גיגית, בריכה מתנפחת, דלי או אמבטיה).
• מומלץ להשתמש רק בתנורי חימום המתאימים לאמבטיה ולהרחיק מכשירי חשמל מהישג ידם של ילדים.
• מומלץ להניח שטיחון גומי, או מדבקות על קרקעית האמבטיה כדי למנוע החלקה.
• איפור, תרופות, חומרי ניקוי - יש לאחסן במקום גבוה או נעול, הרחק מהישג ידם של ילדים. 

הבית וחדר הילדים
תאונות בבית ובשעות הפנאי מהוות למעלה מ-90% מהסיבות לאשפוז של תינוקות וילדים בגיל אפס עד גיל ארבע. הבית, שאמור להיות המקום הבטוח ביותר עבורם, עלול להפוך ברגע אחד של חוסר השגחה לאזור פורענות, במיוחד אם לא לוקחים בחשבון מראש את כל הסכנות הטמונות בו ואם לא מאבטחים אותו כראוי. ואולם, חשוב לנו שתדעו שבטיחות בבית ובחדר הילדים איננה עניין מסובך. כל מה שצריך הם מודעות, נכונות וביצוע.
• יש לוודא, כי הרהיטים שאתם רוכשים לחדר הילדים הינם בעלי תו תקן של מכון התקנים (שימו לב לתקן הישראלי החדש לשידות החתלה).
• ודאו חוזק, יציבות וכן שימוש בחומרים בלתי רעילים בלבד.
• מומלץ לרכוש רהיטי ילדים בעלי פינות מעוגלות. פינות חדות יש לכסות במגיני פינות.
• רהיטים כבדים - כמו ספריה, שידה, מעמד טלוויזיה - יש לקבע לקיר.
• חוטי חשמל יש לקצר, לאסוף, לקשור ולהצניע. שקעים חשמליים שאינם בשימוש יש לסגור בעזרת מגינים מיוחדים.
• מגירות עלולות ללכוד את אצבעות הפעוט (על מגירות נמוכות ניתן גם לטפס!), ולכן יש להשתמש בסוגר ביטחון.
• דלתות עלולות להיטרק וכדאי להתקין עליהן אביזר בטיחות המונע זאת.
• לחימום חדר הילדים השתמשו רק במזגן או ברדיאטור. תנורים עלולים לגרום להתלקחות.
• הקפידו לתת לילדכם לשחק בצעצועים בעלי תו תקן בלבד, ושימו לב להוראות היצרן ולגיל שהמשחק מיועד לו. בנוסף, הרחיקו מהישג ידם של ילדים מתחת לגיל שלוש כל חפץ קטן, בקוטר שיכול להיכנס לקופסת פילם של מצלמה, אלה עלולים לגרום לחנק.

שידה ומיטת תינוק
• אל תשכחו לסגור תמיד את מעקה המיטה.
• הנמיכו את גובה המזרן לנקודה הנמוכה ביותר, כאשר הילד כבר יכול למשוך את עצמו למצב של עמידה.
• מיטת התינוק צריכה להיות רחוקה ממקור החימום ב-60 ס"מ לפחות.
• אין לכסות את התינוק בשמיכות כבדות, כי הוא עלול להסתבך בהן ולהיחנק. כמו כן הרחיקו ממיטתו בובות או משחקים שעלולים לחנוק אותו.
• אין למקם מדפים כבדים, תמונות זכוכית וכדומה מעל מיטת התינוק.
• לעולם אל תשאירו תינוק לבד על השידה, אפילו לרגע, החל מיום היוולדו.
• אין למקם את השידה מתחת לחלון.
חשוב לנו שתדעו שבטיחות בבית ובחדר הילדים איננה עניין מסובך. כל מה שצריך הם מודעות, נכונות וביצוע.

מניעת נפילות
נפילה, כאמור, היא הסיבה הראשונה לפגיעת ילדים המובילה לאשפוז. קבוצת הסיכון הבולטת היא תינוקות ופעוטות עד גיל ארבע שנים. קבוצה זו מהווה 7%-5% ממקרי המוות בגילאים אלה. נפילות מגובה ועל משטח קשה הן המסוכנות ביותר.
• יש להתקין מעקה בטיחות בכל מרפסת, ולהקפיד על סורגים אנכיים (למניעת טיפוס) שהרווח ביניהם לא יעלה על 10 ס"מ. גובה המעקה המומלץ הוא 105 ס"מ.
• יש להתקין מעקה בכל גרם מדרגות, וכן להציב שער או מחסום במעלה המדרגות ובמורדן.
• נפילה מחלון ניתן למנוע על-ידי התקנת סורגים, או על-ידי הגבלת פתיחתו של החלון ל-10 ס"מ בלבד, בעזרת מנעולים.
• אין למקם רהיטים שניתן לטפס עליהם מתחת לחלון או למעקה המרפסת.
• יש לאסור טיפוס במקומות שאינם ראויים לכך וכן להימנע משימוש לא נכון במתקני שעשועים.
• יש לאסור על ילדים לשחק על גג או מרפסת שאין בהם מעקה.
• שימוש בקומה העליונה במיטת קומתיים מומלץ לילדים מעל גיל שש.
• יש להקפיד על חגירת התינוק בכיסא אוכל, בעגלה, בסל-קל ובטרמפולינה. סל-קל וטרמפולינה יש להניח על הרצפה ולא על רהיטים גבוהים כמו שולחן או ספה.

נסיעה ברכב
נסיעה ברכב בלי התקן ריסון היא גורם הסיכון העיקרי לתמותת ילדים הנוסעים במכונית. ילדים לא חגורים נמצאים בסיכון כפול לתמותה מילדים חגורים. לאחרונה אף נכנס לתוקפו התיקון לתקנה 83 א', המחייב רתימת ילדים במושבי בטיחות עד גיל שמונה ברכב.